<h1>ראבי"ה סימן אלף ס"ז</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[ע"ז ל"ט ע"א] אמר רב חבי"ת בחותם אחד אסור. פירש ר"ת לשגרן ע"י ישראל או כותי החשוד, והחמירו בהן טפי מגוי שהרי רב גופיה פסק [ל"א ע"א] כר' אליעזר דיין שביד גוי מותר בחותם אחד, ולא כדפר"ש, וכל הסוגיא מוכחת דבישראל חשוד מיירי דמייתי מעבדיה דר' לוי, וכן אין לוקחין ימ"ח אלא מן המומחה, וכן משמע בפרק עד כמה [בכורות כ"ט ע"ב] שהחמירו עליהם טובא, וכדאמרינן גוי ציית עם הארץ לא ציית [עי' כ"ב ע"א]. והגירסא כמו שהיתה בספרים דלרב מפרש מאי שנא דפת מותר בחותם אחד טפי מבשר ויין. חמפ"ג מותר בחותם אחד. [חבי"ת], חתיכת דג שאין בה סימן בשר יין תכלת. חמפ"ג, חלב מורייס פת גבינה. ואין לוקחין ימ"ח אלא מן המומחה, פירוש יין מורייס חלב. ובישראל חשוד מיירי. וכן מח"ג מלח סלקונדרית וחילתית וגבינה. וכולן אם נתארח אצל בעל הבית מותר מאי טעמא בעל הבית לא שביק היתרא ואכיל איסורא ואמרינן ממאי דאכיל משדר ליה.
